<h1>ארחות חיים הלכ' שתופי מבואות סימנים מ"ג—מ"ד</h1>
<h2>דף סט:</h2>
אנשי החצר שנתערבו או שנשתתפו חוץ מא' בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר עליהם עד שיבטל להם רשותו בטל להם רשותו הם מותרין מפני שערבו כבר והוא מותר מפני שהוא כאורח אצלם ואורח מותר בלא עירוב ובלא שיתוף. כתב הר"י מקור' ז"ל המבטל רשות צריך לבטל לכל א' וא' רשותו וצריך לומ' רשותי מבוטל' לך ולך ואם אותן שעירבו ביטלו רשותן לזה שלא עירב הוא מותר שהרי כלם ביטלו לו רשותם והם אסורין שאין לומר שהם כאורחין שאין רבים נעשים אורחין אצל יחיד. היו אותם שלא עירבו שנים הם יכולין לבטל לאותן שעירבו אבל אם אותן שעירבו בטלו להם רשותם אין מועיל להם כי שנים אוסרין זה על זה ואפי' חזר הא' שלא עירב וביטל רשותו לחברו שלא עירב הרי זה אסור לפי שבשעה שבטלו המערבים היה אסור. היו ג' בעלי בתים ב' עירבו והא' לא עירב אם הא' שעירב ביטל רשותו לאותו שלא עירב אין מועיל לפי שחבירו יאסור עליו אבל השלישי שלא עירב מבטל לא' שעירב והשני שעירב בטל ג"כ לחבירו שעירב.
